בשל התפרצות הקורונה בישראל הוטלו הגבלות והחל מיום 15.3.20 הושבתו גני הילדים. בעלי הגנים והורים נותרו עם שאלות בעניינים כלכליים לגבי חוזה מחייב בין הגן להורים. כרגע בעלי הגנים מנסים לחזור לשגרה, אך ברור לכולנו שהכל זה "ניסוי וטעיה". ישנם כללי זהירות, אבל קיימת תחושה של חוסר ודאות, האם החזרה לשגרה בטוחה?
התקשרויות עם גני ילדים – חוזה בין הגן להורים בזמן קורונה
גם אם לא נחתם הסכם בכתב, על הצדדים חל חוק החוזים להסכם בין הגן להורים. וניתן להבין ולהשלים מחוק החוזים את התחייבויות הצדדים בתקופת קורונה.
מדובר בהסכם שתנאיו קבועים ע”י צד אחד ומשתמש באותו הסכם להתקשרות עם לקוחות רבים. לעומת זאת, לצד השני אין יכולת לשנות את תנאי ההסכם. לכן הוא נקרא חוזה האחיד. הלקוח יכול לחתום על החוזה או לא, אך אינו יכול לנהל משא ומתן על התנאים. ומנסח החוזה שקבע את תנאי החוזה עלול לכלול בו תנאים מקפחים.
הכוונה היא לתנאי שמעניק יתרון לא הוגן למנסח החוזה או מקפח את הצד החלש. ובית המשפט מוסמך לבטל תנאי מקפח בחוזה או לשנותו.
להלן דוגמאות לחוק המצביעות על תנאי מקפח בחוזה אחיד, ועל מנסח החוזה להוכיח שאינו מקפח. קרי, שאין מדובר ביתרון בלתי הוגן למנסח החוזה, במכלול התנאים.
א. שינוי דחיה או ביטול באופן חד-צדדי של החוזה לאחר החתימה. תנאי המאפשר למנסח החוזה לשנות, לדחות, או לבטל את התנאים חד-צדדית לאחר החתימה.
ב. פטור מאחריות: תנאי הפוטר את מנסח החוזה מאחריות עבור השירות שהוא נותן.
ג. הגבלת פיצוי המגיע עפ”י דין: תנאי המגביל את הלקוח לקבל פיצוי המגיע לו עפ”י דין.
ד. איסור פנייה לערכאות משפטיות: תנאי האוסר על הלקוח לפנות לבית משפט.
החוזים הקיימים בין גנים פרטיים להורים, גם במעונות כמו ויצ"ו ונעמ"ת, נחשבים לחוזה אחיד. ובחוזים אלה ישנו חוסר שוויון ביחסי הכוחות בין ההורה לבין הגן.
א. סעיף הקובע להורה תשלום קנס של אלפי שקלים אם יעזוב את הגן לפני תום השנה.
ב. אפשרות להודיע על סיום התקשרות באופן חד צדדי על ידי הגן.
ג. שינוי התחייבות בחוזה של הגן, נניח ביטול ימי שישי.
ד. אי מתן אפשרות לבטל רישום לגן לאחר חודש מסוים או לקבל החזר כספי.
במישור המשפטי, כשבית משפט מוצא כי מדובר בחוזה אחיד ובתנאי מקפח, התנאי יבוטל. גם אם הצדדים חתמו עליו, בית המשפט רואה בכך תנאי מקפח, המעניק יתרון לצד אחד. בנוסף, פרשנות של סעיף שאינה חד משמעית תפעל לחובת המנסח. כלומר, סעיף שניתן לפרשו ביותר ממשמעות אחת, תפעל לרעת המנסח ולטובת הצד החלש. לכן רצוי לנסח חוזה מותאם לנוהג הקבוע בתחום הגנים, אך מותאם לצרכי הגן. חוזה לפעוטון של 4 ילדים אינו דומה לחוזה של גן המכיל 100 ילדים.
בגן בחיפה גננת נדבקה וכל ילדי הגן והוריהם נכנסו לבידוד. ההורים אינם אשמים אם אין גן, ולכן לא מצופה מהם לשלם על ימים ללא פעילות. בעת הזו, לפי הוראות הממשלה יש לחלק את הילדים לקבוצות “קפסולות”. בכדי למנוע מגע שקבוצה אחת נדבקת מקבוצה שניה.
צריך להכין את ההורים לתרחיש הדבקות ובידוד, ולעגן זאת בחוזה בכתב, מה נכון לכל הצדדים. האם בקרה של בידוד יהא חיוב מלא או חלקי או כלל לא. כמובן, שכל גן יבחן את העניין באופן אישי, בהתאם לצרכי ויכולת הגן. שכאמור, המצב בפעוטון עם 4 ילדים שונה מגן עם 100 ילדים, מבחינת אפשרות כלכלית וקיזוז.
בחוזה הנוכחי לא ניתן לבצע שינויים. ניתן להיערך לשנה”ל הבאה, לבחון את כל המצבים שנתקלו בעבר ומה רצוי כעת להוסיף בחוזה. ככל שהנושא הכספי יוסבר ויורחב, כך הצדדים ידעו מראש מהם תנאי החוזה. ניתן לפרט את מערכת ההתחשבנות, בעת מלחמה, מגיפה, או תחשיב עלות יומית. קל פשוט נוח לחישוב ואפס תקלות בעת התחשבנות.
התשובה פה אינה חד משמעית, ומדוע? כל הורה לגופו של עניין. חלק מההורים יצאו לחל”ת, חלק קיצצו להם במשרה, חלק אפילו איבדו את מקום עבודתם. המצב האופטימלי לגן זה החזר ימי גן, אך להורה עומדת הזכות לקבלת החזר כספי. חלק מהגנים החזירו יום ל"ג בעומר או הציעו קיזוז תשלום לקייטנה על ימים ללא גן. חלק מההורים בגנים הסכימו למתן תשלום חלקי או לתרומה לגן. כפי שציינתי, אין פתרון אחיד מותאם לכל הגנים.
המלצתי היא הידברות, יצירת מערכת יחסים אישית ובניית אמון, ואלה יביאו לפתרון מהיר בין הצדדים. להבין מה הצורך של ההורה ושל הגן ולהביא פתרון מותאם לקוח. זכרו, הלקוח הוא הנכס הכי יקר לגן. הורה מרוצה חוזר עם הילד השני, ממליץ לחברים, לשכנים והופך להיות שגריר הגן לעשרות שנים.
פסיקה של בית המשפט במצב דומה:
בפסק הדין בת.א. 22422/06 פוטירו גן פו נגד שכטר – דחה בית המשפט גננת שתבעה הורים שביטלו צ’קים לגן. במקרה הנדון, הגננת סגרה את הגן בהנחיית פיקוד העורף מיום 16.7.06 ועד ליום 3.8.06. הורים לא החזירו את ילדיהם לגן, ובית המשפט דחה את תביעת הגננת בתקופת מלחמת לבנון. וזאת ממספר סיבות: כשלון תמורה, מלחמה בישראל אינו כח עליון, במדינה מוקפת אויבים, סיכול החוזה. כן גם עלה הנושא של חוזה אחיד, ולא הוכח שנוהל משא ומתן בין ההורה לגן.
בעקרון במערכות יחסים חוזיים חל חוק החוזים על הצדדים, גם לא נחתם חוזה בכתב. ההורה מחויב לתשלום שכר לימוד לגן והגן מחויב לימי לימוד לילד. בהוראת הממשלה הוטל סגר בגנים, להורה זכות להחזר כספי בימי הסגר בחודש מרץ. כמובן, שניתן למצוא פתרונות חלופיים אפשריים שיהיו מקובלים על הצדדים ויש לבחון כל חוזה לגופו.
אין פטור מתשלום דמי השכירות. חלק מהשוכרים קיבלו דחייה או פריסה של דמי השכירות, ואחרים נדרשו לשלם במלואם לפי החוזה. בהוראת הממשלה לא ניתן מענה לדמי השכירות. אולם נקבע מנגנון פיצוי לעסקים והשתתפות הוצאות העסק. וזאת על ידי הגשת בקשה למענק בפעימה הראשונה, השנייה והשלישית.
חודש אפריל כולו, כל המדינה נמצאה בהסגר ולכן לא היו גנים. לדעתי, אין הצדקה לחיוב שכר לימוד כשאין גן, כמו שלא חייבו בחדרי כושר וכדומה. משרד העבודה הרווחה קבע: “בהתאם לחוק, הורים אינם נדרשים לשלם עבור תקופה ללא פעילות. ולא יהיה בכך כדי לפגוע בזכויותיהם בעת חזרה לשגרת פעילות”.
ראו הנחיות הכנסת: סוגיות בפעילותן של מסגרות לגיל הרך בצל נגיף הקורונה.
בנוסף לפי הכתבה: משרד העבודה: מעונות היום הציבוריים יצטרכו להחזיר להורים את הכסף מיום הסגירה.
שאלה מצוינת, מצד אחד ניתן השיב כן. אבל הצד השני יכול לטעון שזמן חירום זה מלחמה ולא זמן מחלה. יש לבחון את החוזה לגופו של עניין, שהרי “הקורונה” לא היה צפויה במדינת ישראל. מנגד בית המשפט קבע, כי מצב חירום או מלחמה תמיד צפוי במדינתו הקטנה המוקפת אויבים. בנוסף, ישנה בעייתיות עם טענה נוספת של חוזה אחיד, שבעצם מקפח צד אחד. לדעתי, יש להכין חוזה מפורט, כולל סעיף לקיזוז עלות יומית במקרה של חוסר פעילות בגן.. בכך, כל צד רואה ברחל בתך הקטנה את המתמטיקה הפשוטה. בדיוק כפי שיש דמי עזיבה.
כל גן חייב להחליט ניהולית וכלכלית מה נכון והוגן ומה ביכולתו הכלכלית לעמוד בו. האם יוכל לעמוד באחזקת הצוות והשכירות לצד החזר כספי להורים. האם יהא החזר חלקי או מלא?
בעקרון אם נביט מהצד, אז נבין כי המדינה הורתה לגן, לסגור את שעריו. כלומר, הגן אמר להורה בהוראה מפורשת וללא כל ברירה, לא להגיע לגן. לכן על פניו, מי שהעזיב את התלמיד זה הגן ולא ההורה ביוזמתו. אישית לא הייתי מציעה להיכנס למחלוקות, שהרי ההורים הם הלקוחות הטובים והחוזרים של הגן. כן הייתי מציעה לבנות מתווה והסכמה משותפת. הפתרון חייב להיות מותאם אישית לכל מקרה ומקרה.
אני ממליצה לפנות פיקוד העורף, לבקש הנחיות או לבדוק עם עו”ד מה נכון לשעה זו.
חלק מהגנים קיזזו ימי חודש מרץ עם חופשת פסח ויום העצמאות, בתקופת הסגר ללא לימודים. לדעתי, החיוב שגוי ביסודו, אך טרם נבחן בערכאות. יתכן בעתיד הקרוב נשמע על פסיקות בתי המשפט בעניין.
החל מהחזרה לשגרה רצוי לחייב לפי החלק היחסי של ימי הגן. נניח שהיו אמורים להיות 20 ימי גן, והתקיימו בחודש מאי 15 ימים, נחייב באותו יחס. בשיטה זו, ההורים מרגישים שווים. בנוסף, יהיה קשה לטעון בערכאה משפטית לחוסר הוגנות בין הכוחות.
עו”ד ונוטריון מירית עטיה מדגישה: כל המידע מתייחס באופן כללי ואינו משמש תחליף לייעוץ אישי. יש לבחון כל חוזה וכל מקרה לגופו על מנת לתת חו”ד משפטית מתאימה. העושה שימוש אישי במידע זה, עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד.
ליווי משפטי, מקצועי ואישי לעסקאות נדל"ן
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
