עו
עו"ד משק חקלאי | עו"ד בן ממשיך | עו"ד הסכמי ירושה משק חקלאי | עו"ד מושבים | עו"ד מירית עטיה שטיינברג

ירושת המשק החקלאי

מתי ניתן להוריש את המשק החקלאי? למי ניתן להוריש? מה גובר הסכם החכירה או צוואה? חוק הירושה התשכ”ה 1965, בסעיף 114 מסדיר את החלופות הירושה במשק חקלאי. תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל”ג 1973, סעיף 1, קבע מיהו בעל משק חקלאי; ירושת המשק החקלאי, היא הורשה של זכויות מקרקעין, הכוללת את הזכויות בתקנות האגודות השיתופיות, קרי, את החברות באגודה של המוריש.

אדם בחייו, יכול לקבוע בצוואתו מי יירש את רכושו? ומי יירש את מקרקעין שבבעלותו, לאחר פטירתו. כשאין צוואה, זכויות היורשים קבועות החוק הירושה, להבדיל במקרה של הורשת משק חקלאי. כשאין צוואה, חוק הירושה, קובע הסדר ספציפי לגבי “משק חקלאי”, השונה במהותו משאר נכסי המקרקעין. חוק הירושה אוסר חלוקה אשר פוגעת ביכולת הקיום של המשק החקלאי. חוק הירושה, מאפשר חלופות להורשת המשק החקלאי ליורש אחד בלבד שהינו או בן הזוג של המוריש שנותר בחיים או יורש חוקי אחר. וכן ישנן מספר חלופות, הקבועות בחוק הירושה. כשהמוריש במשק חקלאי לא הותיר אחריו צוואה, עפ”י חוק הירושה יורש אותו בן זוגו שנותר בחיים או יורש חוקי אחר. 

רשות מקרקעי ישראל (להלן: “המינהל” ו/או “רמ”י“) בהחלטתה מס’ 1, מיום 17/05/65 בסעיף 9, קבעה מדיניות כי זכויות חכירה בנחלה לא תחולקנה למספר יורשים, אלא תועברנה ליורש אחד. המינהל אינו בוחן את יכולת היורשים לקיים את המשק החקלאי, אלא מעביר את הזכויות לבן הזוג של המוריש שנותר בחיים. במקרה שאין בן זוג שנותר בחיים, המינהל מעביר את הזכויות בהסכמה ליורש אחד וכשאין הסכמה בין היורשים, המינהל מעביר את ההחלטה לבית המשפט. מטרת חוק הירושה בהורשת המשק החקלאי, היתה למנוע פגיעה בכושר קיומה הכלכלי של המשק החקלאי, שעשוי לפרנס משפחה החקלאית ע”י פעולה של חלוקה למספר יורשים. אולם, המצב במשק במגזר החקלאי, מכיל בתוכו לא מעט משקים חקלאיים, אשר אין להם כושר קיום כלכלי.

חוק הירושה, מפלה בין יורשים “רגילים” בנכסי מקרקעין אחרים, לבין יורשי משק חקלאי, מפלה בין היורשים החקלאיים בינם לבין עצמם, ומותיר רק שתי חלופות להורשת המשק החקלאי:
א. או לבן זוג שנותר בחיים.
ב. או ליורש חוקי אחד שמסוגל לנהל את המשק כלכלית.

בראיית בית המשפט, החלוקה הינה פעולה הפוגעת בקיום הכלכלי של המשק החקלאי. ולכן, הלכה למעשה, התוצאה היא הורשת המשק החקלאי רק ליורש אחד.

המינהל לא מאפשר אלטרנטיבה לחלוקה אחרת צודקת כאשר המשק אינו מתפקד כמשק החקלאי. כשיש התייחסות בהסכם בעל הזכויות והמינהל, להעברת הזכויות במשק החקלאי, לאחר פטירה, יחולו תנאי ההסכם לגבי ירושת המשק החקלאי, ויגברו על חוק הירושה. קרי, ההסכם בין בעל הזכויות במשק חקלאי לבין המינהל, גוברים על חוק הירושה. לעיתים, בהסכמי המינהל מוסדרת העברת הזכויות לבן הזוג הנותר בחיים, ורק בן הזוג שנותר בחיים, יירש את המשק החקלאי, של המוריש. קרי, הוראות ההסכם עם המינהל גוברות על רצון המוריש.

עו”ד מירית עטיה שטיינברג ממליצה להיעזר בעו”ד הבקיא במקרקעין בתחום המושבים והסכם החכירה, על מנת לייעץ לגבי זכויות הירושה של בעל המשק החקלאי, ובמידת הצורך לערוך צוואה, מתאימה לתנאי הסכם החכירה הקיים. ובכך, להימנע מפניה לערכאות משפטיות.
בכל נושא משפטי ובשאלה משפטית, מומלץ להיוועץ עם עו"ד על מנת להבין את זכויותיכם, ולקבל את הייעוץ המקצועי המותאם למצב המשפטי שלכם.

לתיאום פגישת ייעוץ פנו למשרדנו בטלפון 077-5118115 או בווצאפ 050-7611611 או השאירו פרטים בטופס ונחזור אליכם בהקדם.